מנהרה

התמודדות עם דיכאון בגיל השלישי ובזקנה

.

הסיבות לדיכאון בגיל הזקנה יכולים לנבוע מגורמים רבים ולהיות שונים מאדם לאדם שכן הזקנה היא תחנה בחיים שמגיעים אליה באיסוף של גנטיקה, ידע וסיפורי חיים ( מתוך הרצאה של ד"ר סימונה נאור – לשעבר מנהלת המרפאה לבריאות הנפש, מרכז קפלן ).

יחד עם זאת, ישנם התמודדויות  ושינויים רבים המשותפים למזדקנים כמו הצורך להתמודד עם הרבה שינויים הנחווים לעיתים כאובדנים ומתרחשים בפרק זמן קצר כגון אובדן בריאות פיזית, ירידה בחישה ( שמיעה, ראייה ),אובדן בקשרים חברתיים,פרישה, מוות של בן / בת זוג, אובדן במעמד המשפחה, אובדן מערכות תמיכה, אובדן ביטחון כלכלי ועוד…

השינויים הרבים הללו שנחווים לעיתים כאובדנים, חלקם פתאומיים ולא צפויים ומכאן שלעיתים האדם חווה את תהליך ההזדקנות כחוויות אבל מתמשך לנוכח ריבוי האובדנים, העדר  שליטה וחוסר אונים, קושי בתלות ובאביזרים מסייעים, מחסור ובדידות.

כיצד נזהה דיכאון אצל הורינו:

רבים מהורינו גדלו בילדותם באווירה שבה לא נהוג היה לשתף ב"מכאובי הלב" או לחילופין לא לשים את הנושאים הללו במוקד. דכאון בגיל הזקנה היא תופעה שרבים מהזקנים לא ידברו עליה באופן גלוי. לכן, עלינו לדובב אותם  ולשים לב ואף להציע טיפול.  פעמים רבות נדרשת יתר תשומת לב על מנת לגלות סממנים שיעידו על כך שדבר מה אינו כשורה וגם להתגבר על הרצון של ההורים לא להדאיג אותנו ולשדר ש"הכל בסדר".

זאת ועוד לעיתים כל אחד מהסממנים שיכולים לאותת לנו על כיוון של דכאון יכולים להיות מוסברים בדרכים נוספות ולכן עלינו להיות קשובים במיוחד ובעיקר נוכחים כדי להיווכח בהם. סימנים כגון עייפות, הפרעות שינה, הפסקת התעסקות בתחביבים אהובים, רצון להתבודד ( לא לבקר ולא לארח ), ירידה במשקל, לא תמיד נובעים מסיבות בריאותיות המלוות את הזיקנה כפי שחלקנו חושבים, אלא עלולים להצביע על דכאון אצל האדם המזדקן.

לצד הסימנים הללו לעיתים ישנם סימנים יותר מובהקים שיכולים להצביע על דכאון כגון עצבות, מחשבות על מוות, העדר רצון לחיות וחווית החיים ללא תקווה,

אך כדי שידווחו על ידי האדם המזדקן צריך פעמים רבות להיות הרבה בסביבתו ולפתח שיחות קצת יותר משמעותיות.

דרכי סיוע לאדם המזדקן החווה דכאון:

1. הצעד הראשון בדרך לסיוע לאדם המזדקן החווה דיכאון היא ביצירת ערוץ תקשורת פתוח שיאפשר הכרה בבעיה, ללא שיפוטיות וללא כעס, אלא עם הרבה הבנה. במידה ואין ביכולתכם להפוך לדמות זו בעצמכם, בדקו מי כן יכול לעשות זאת ולשוחח על הנושאים הללו ואחרים ברצף ובאופן קבוע או לחילופין היעזרו בדמות מקצועית בתשלום שיכול לעשות זאת במקומכם.

2. אבחון וטיפול תרופתי על פי צורך. במידה והדיכאון הופך למשהו מתמשך ( כחודש לערך ) רצוי ללכת לאבחון אצל גריאטר או פסיכיאטר ואף להסתייע במידת הצורך בתרופות שיקלו על הדיכאון.

3. לצד התרופות שמקבל האדם המזדקן חשוב שתהיה תמיכה ריגשית שכן פעמים רבות התרופות לבד לא עוזרות וכיון שלדכאון לעיתים מתלווה גם העדר תזונה ראויה, הסתגרות וכדומה, כדאי שיהיה ליווי ריגשי קבוע שיעודד תפקוד ( ליווי מסוג זה ניתן במסגרת תכנית "להזדקן בכבוד" www.slavgold.co.il ).

4. נסו לסייע במקומות שבהם יש לנו יכולת להשפיע כגון נושא הפגת הבדידות. במידה והאדם הזקן עצמאי ויכול להתנייד מחוץ לביתו, מומלץ "להוציא אותו מהבית" למפגשים חברתיים משפחתיים, אירועים, מועדונים המתאימים לבני גילו, בית קפה וטיולים שכונתיים וזאת על מנת שיוכל לשנות מעט אווירה ולהיות בסביבה עם גירויים חברתיים. כמו כן, ניתן לשלב בחייו תומך / איש שיח באופן רציף וקבוע, אשר ישתלב בחייו. גם אנשים רתוקים לבית יכולים להסתייע באיש שיח/תומך להפגת בדידות ותעסוקה בביתם. זאת ועוד, אפשר לבקש מאיש השיחה לעזור לאדם הזקן לחזור לתחביבים ישנים או לפתח אחרים המותאמים יותר למצבו/

4. תזונה ופעילות גופנית משמעותיות מאוד ומשפיעות על יכולת הנפש להתמודד עם הדיכאון ולכן כדאי למצוא דרך לעודד ולפקח אחר המצב התזונתי והפעילות של המזדקן.